הפקינז הוא כנראה אחד הכלבים בעלי הסיפור המרתק ביותר בעולם. לפני למעלה מאלפיים שנה הוא חי בארמונות הקיסרים הסינים, זכה למעמד של חיה קדושה, והיה שמור לבני המלוכה בלבד. היום הוא שוכב על הספה שלכם ומסתכל עליכם בעיניים הגדולות שלו כאילו הוא עדיין מצפה לשירות ממלכותי. ואם אתם רוצים להבין מי עומד מאחורי אותו מבט, ולמה דווקא הכלב הקטן והשטוח פנים הזה כובש כל כך הרבה לבבות, המדריך הזה נכתב בשבילכם.
🐕 פקינז – כרטיס ביקור
📐 גודל ומשקל
כלב קטן: 15-23 ס"מ גובה | 3-6 ק"ג משקל
👑 תפקיד ואופי
כלב לוויה מלכותי | נאמן ועצמאי | חשדני כלפי זרים, אמיץ מעל גודלו
✅ מתאים ל
בעלים בעלי ניסיון | חיי דירה | אנשים שמחפשים כלב לוויה נאמן ורגוע
❌ לא מתאים ל
בעלים מתחילים | פעילות גופנית אינטנסיבית | סביבות חמות ולחות
💇 טיפוח ותחזוקה
הברשה יומיומית | ניקוי קפלי פנים ועיניים מדי יום | נשירה גבוהה
🏥 בריאות
נטייה לבעיות נשימה, עיניים וגב | תוחלת חיים: 12-15 שנים
💡 כדאי לדעת
הפקינז הוא כלב עצמאי ועקשן שדורש גישת אילוף עדינה ומבוססת חיזוק חיובי בלבד. בימי קיץ חמים יש לשמור עליו בסביבה ממוזגת בשל הנשימה הרגישה.
מאיפה הגיע הפקינז ולמה קוראים לו "כלב האריה"?
ההיסטוריה של הפקינז היא אחת המרתקות בעולם הכלבים. הגזע מתוארך לפני יותר מאלפיים שנה, ומקורו בחצרות הקיסרים של סין העתיקה. שמו נגזר מהשם הקדום של עיר הבירה הסינית, פקין, שהיא בייג'ינג של ימינו. הפקינז לא היה סתם כלב, אלא חיה קדושה ממש. בני האצולה הסיניים ראו בו גלגול מוקטן של האריה, הסמל הבודהיסטי לאומץ הלב, ועל כן כינו אותו "כלב האריה". הרעמה הסבוכה שסביב צוואר הפקינז רק חיזקה את הדמיון הזה בעיניהם.
המעמד של הפקינז בחצר הקיסרית היה מדהים לכל הדעות. הגישה לכלבים אלו הייתה שמורה לקיסר ולמשפחתו בלבד. אנשים מן השורה שנקלעו למקום בו שהה פקינז נדרשו להשתחוות בפניו. ומי שנחשד בגניבה של כלב שכזה שילם על כך בחייו. הכלבים הקטנים ביותר, אלה ששקלו פחות משלושה קילוגרם, זכו לכינוי "כלבי שרוול" ובני האצולה נהגו לשאת אותם ממש בתוך שרוולי חלוקי הבית המפוארים שלהם.
המפגש של הפקינז עם יתר העולם אירע בנסיבות דרמטיות. במהלך המאה ה-19, כשכוחות הצבא הבריטי פלשו לארמון הקיסר הסיני בפקין, ניתנה פקודה להרוג את הכלבים המלכותיים כדי שלא יפלו לידי "הזרים". חמישה פקינזים ניצלו מגורל זה והובאו לאנגליה, ואחד מהם הוגש במתנה למלכה ויקטוריה בכבודה ובעצמה. מאותם חמישה כלבים צמחה שושלת ענפה שכבשה תחילה את ליבם של הבריטים ולאחר מכן את שאר העולם המערבי. בשנת 1906 הכירה אגודת הכלבים האמריקאית רשמית בגזע.
איך נראה כלב פקינז?
הפקינז הוא כלב קטן וחסון המציג שילוב מרתק בין גוף זעיר לנוכחות מלכותית ומרשימה. המשקל הממוצע שלו נע בדרך כלל בין שלושה לשישה קילוגרמים, וגובהו מהרצפה ועד הכתפיים עומד על כ-15 עד 23 סנטימטרים, כאשר הזכרים נוטים להיות גדולים ומסיביים מעט יותר מהנקבות. למרות ממדיו הצנועים, המבנה שלו משדר עוצמה ויציבות שאי אפשר להתעלם מהן.
המאפיין הבולט ביותר של הגזע הוא ללא ספק מבנה הפרצוף הייחודי שלו. הפנים שטוחות ורחבות, האף קצר ופחוס, והעיניים הגדולות והעגולות מעניקות לו מבט שמשדר שילוב של חוכמה עמוקה ודרישה שקטה לכבוד. האוזניים שלו מעוצבות בצורת לב ומכוסות בפרווה ארוכה, והזנב מתקמר בגאווה כלפי מעלה בתנועה שמשלימה את ההופעה האצילית הכללית שלו.
גאוותו של הפקינז היא הפרווה הכפולה, השופעת והארוכה שלו. הרעמה המרשימה סביב הצוואר והחזה היא זו שהעניקה לו את הכינוי המפורסם "כלב האריה", וניתן למצוא אותה במגוון רחב של צבעים כמו זהוב, אדום, חום, שחור או לבן. מעבר למראה החיצוני, לפקינז יש סגנון הליכה ייחודי ומדוד שבו הוא מניע את גופו מצד לצד, כאילו הוא מודע לחלוטין לכך שכל העיניים בחדר נשואות אליו בכל רגע נתון.
מה האופי של הפקינז ועם מי הוא מסתדר?
אם הייתם צריכים לתאר את האופי של הפקינז במשפט אחד, הוא יהיה: "אריה בגוף של כלב קטן, עם מודעות עצמית של קיסר." הפקינז הוא כלב עצמאי, גאה ובטוח בעצמו באופן שלא ממש עומד בשום יחס לגודלו הפיזי. הוא לא יתרגש לנבוח על כלב גדול פי עשרה ממנו, הוא לא יעשה מה שמבקשים ממנו רק כי ביקשו, ויש לו דעה מוצקה על סדר הדברים בבית, אחת שלא תמיד תואמת את שלכם.
הנאמנות שלו לבעליו עמוקה מאוד, אבל לרוב היא ממוקדת. הפקינז נוטה לבחור לעצמו בן משפחה מועדף אחד ולהפוך אותו למרכז עולמו, תוך שהוא מגלה פחות התרגשות כלפי שאר בני הבית. הוא מגן בקנאות על הטריטוריה שלו ונוטה לחשדנות כלפי זרים, מה שהופך אותו לכלב התרעה מצוין שינבח כשמישהו לא מוכר מתקרב לדלת.
עם ילדים הפקינז יכול להסתדר נהדר, אבל עם תנאי אחד חשוב: הילדים צריכים לכבד אותו ולא להציק לו. הוא לא כלב שסובל בסבלנות אין סופית, תשומת לב מוגזמת, צעקות או התגרות. כשמציקים לו הוא ידע לבטא את חוסר שביעות רצונו, ואתם לא תמיד תאהבו את הצורה שבה הוא עושה זאת. עם חיות מחמד אחרות בבית הסיפור מורכב יותר. הפקינז מסתדר הכי טוב עם פקינזים אחרים ויצטרך זמן ממושך להתרגל לכלבים מגזעים אחרים, חתולים או חיות קטנות אחרות.
חרדת פרידה היא תכונה נפוצה אצל כלבי הגזע. פקינז שמאוד קשור לבעליו עלול לסבול כשנשארים לבד בבית, ולבטא את זה בנביחות ממושכות או בהתנהגויות לא רצויות. עבודה הדרגתית על ההתרגלות לשהייה לבד, מגיל גור, תחסוך לכם כאבי ראש רבים בהמשך.
האם קשה לאלף פקינז?
זו אחת השאלות שהכי חשוב לשאול לפני שמביאים פקינז הביתה. התשובה הכנה היא: כן, האילוף מאתגר, אבל עם הגישה הנכונה בהחלט אפשרי. הפקינז לא נולד ועוצב לאורך אלפי שנים כדי לציית לפקודות. בני האצולה הסינים לא היו צריכים אותו לעבודה, לרעייה או לשמירה כבדה, הוא היה שם בשביל חברות ולוויה בלבד. כתוצאה מכך, יצר הציות המולד שלו נמוך בהשוואה לגזעים שאולפו לצרכים עבודתיים לאורך מאות שנים.
הפקינז חכם בהחלט, אבל החוכמה שלו מופנית לעתים קרובות להבנת המצב מנקודת מבטו שלו, לא בהכרח לביצוע מה שמבקשים ממנו. הוא מסוגל ללמוד פקודות בסיסיות כמו שב, ארצה ותן יד, ואת אלה חשוב ללמד אותו מוקדם ככל האפשר כדי למנוע התנהגויות שליליות בהמשך.
הדרך היחידה שעובדת עם פקינז היא חיזוק חיובי. פינוקים, שבחים ותגמולים הם הכלים שלכם. גישות נוקשות, ענישה או לחץ יגררו ממנו תגובת נגד חזקה שעלולה לכלול נהימות, עקשנות מוגברת ואפילו נשיכות. הוא פשוט לא מקבל סמכות מתוך כפייה, רק מתוך קשר וכבוד. חיברות מוקדמת עם אנשים, כלבים וסביבות שונות היא קריטית עבור גורי הפקינז, ותסייע לו להפוך לכלב מאוזן ופחות חשדן כשיגדל.
כמה פעילות גופנית צריך הפקינז?
אם אתם מחפשים שותף לריצות בוקר ארוכות, הפקינז הוא לא הכלב שלכם. זהו גזע בעל רמת אנרגיה נמוכה עד בינונית שמסתפק בפעילות מתונה ואינו מצפה לאתגרים פיזיים מאומצים. שני טיולים קצרים ביום, של כ-15 עד 20 דקות כל אחד, יספקו את הצרכים הפיזיים שלו בצורה מושלמת.
חשוב לשים לב לכמה דברים בזמן הטיולים. ראשית, בשל מבנה הפנים הפחוס שלו, הפקינז מתקשה בנשימה בעומס, ולכן בימים חמים יש לצמצם את הפעילות ולהוציא אותו בשעות הבוקר המוקדמות או בערב. שנית, הפקינז אמיץ מעל ומעבר לגודלו ולא תמיד יגלה שיקול דעת בנוגע לכלבים גדולים ממנו, ולכן רצוי להשאיר אותו קשור ברצועה בטיולים. שלישית, הגזע נוטה לעלייה במשקל כאשר הוא לא מקבל מספיק תנועה, מה שעלול להחמיר את בעיות המפרקים האופייניות לו.
לצד הפעילות הפיזית, הפקינז זקוק גם לגירוי מנטלי. משחקים קטנים בבית, צעצועים אינטראקטיביים ואפילו מפגשים חברתיים מפחיתים שעמום ומונעים התנהגויות לא רצויות. אם אתם בוחנים גזעים קטנים נוספים שמתאימים לאורח חיים שקט בדירה, תמצאו השוואה מרחיבה במדריך לכלבים קטנים המתאימים לגידול בבית.
איך מטפחים פקינז?
הפרווה המפוארת של הפקינז אינה מגיעה בחינם. מדובר בגזע שדורש השקעה משמעותית בטיפוח, ובעלים שלא ערוכים לכך עלולים למצוא את עצמם עם כלב שנראה כאילו צמחו בו שיחים. הפרווה הכפולה, שמורכבת משכבה פנימית רכה וצפופה ושכבה חיצונית ארוכה ועשירה, נוטה לקשרים ולהסתבכות אם לא מטפלים בה בקביעות.
הברשה יומיומית היא הכלל הבסיסי. מברשת מתאימה לפרווה ארוכה, ולאחריה מסרק מתכת שמחליק את השכבה החיצונית ומסייע בפיזור השמנים הטבעיים של העור, הם הכלים הבסיסיים שכל בעל פקינז צריך להכיר. מומלץ להתחיל את שגרת הטיפוח עם הגור, כדי שיתרגל לתהליך ויקבל אותו בשלווה כחלק מהשגרה.
מעבר לפרווה עצמה, ישנן כמה נקודות טיפוח קריטיות שלא ניתן להתעלם מהן. הקפלים והקמטים סביב האף והעיניים, אחד ממאפייני הגזע, הם מקומות שלחות ולכלוך נוטים להצטבר בהם ולגרום לדלקות עור ולזיהומים. ניקוי יומיומי של אזור הפנים עם מטלית לחה ועדינה הוא הכרחי. האוזניים, המכוסות פרווה ארוכה, דורשות גם הן בדיקה שבועית ומניעת לחות שיכולה להוביל לדלקת אוזניים. ניקוי שיניים קבוע וגיזום ציפורניים מסיימים את רשימת הטיפוח הבסיסית.
מה הבעיות הבריאותיות הנפוצות של הפקינז?
הפקינז הוא גזע בעל חיוניות רבה, ותוחלת החיים הממוצעת שלו עומדת על 12 עד 15 שנים. עם זאת, כמו כל גזע שעוצב באינטנסיביות לאורך מאות שנים, הוא נושא עמו כמה נקודות חולשה רפואיות שחשוב להכיר מראש.
הבעיות הבריאותיות העיקריות שיכול הפקינז שלכם להיתקל בהן:
- בעיות נשימה הקשורות למבנה הפנים הפחוס
- בעיות עיניים הנובעות מהעיניים הבולטות
- בעיות גב ופריצות דיסק
- בעיות ברכיים ומפרקים
- דלקות אוזניים חוזרות
- נטייה להשמנת יתר
- רגישות לחום ולחות
מה קורה כשהפנים שטוחות מדי?
מבנה הפנים הפחוס של הפקינז הוא מה שנותן לו את המראה האופייני, אבל הוא גם המקור לאחת הבעיות הבריאותיות הנפוצות בגזע. כלבים פחוסי פנים סובלים לעתים קרובות מצרות בדרכי הנשימה. הנחיריים צרים, החך הרך עשוי להיות ארוך מדי, וכל אלה יחד יוצרים מצב שבו הכלב עובד קשה יותר כדי לנשום. התוצאה הנראית לעין היא נחירות, שיעול קל וקוצר נשימה בחום או בעומס. בימי קיץ חמים, הרגישות הזו הופכת לדאגה של ממש ויש לשמור על הכלב בסביבה ממוזגת וקרירה.
למה הפקינז כל כך רגיש בעיניים?
העיניים הגדולות והבולטות של הפקינז מושכות מבטים בכל מקום שהוא הולך, אבל הן גם אחת נקודות הפגיעוּת שלו. מכיוון שהלוע קצר ואין מחסום טבעי שמגן על העיניים, הן חשופות יותר לשריטות, לאבק ולגירויים. בנוסף, אצל חלק מכלבי הגזע הריסים גדלים לא תקין, לכיוון פנים תוך העין, דבר הגורם לגירוי מתמיד. ניקוי יומיומי של אזור העיניים ובדיקות תקופתיות אצל הוטרינר הם הדרך הטובה ביותר לעקוב אחרי הבריאות העינית.
אילו בעיות גב ומפרקים אופייניות לפקינז וכיצד ניתן לזהות אותן?
מבנה הגוף המיוחד של הפקינז, שבו הגוף ארוך יחסית בהשוואה לרגליים הקצרות, יוצר עומס טבעי וקבוע על עמוד השדרה וחושף את הגזע לסיכון מוגבר לפריצות דיסק. כדי לשמור עליו, חשוב להיות ערניים מאוד לתסמינים כמו קושי פתאומי בקפיצה, שינוי ניכר בסגנון ההליכה, הימנעות מפעילויות שהכלב נהנה מהן בעבר או כל סימן של כאב ואי נוחות כשמנסים להרים אותו.
מעבר לנושא הגב, גם בעיות בפיקת הברך נחשבות לנפוצות למדי אצל כלבים אלו. אחת הדרכים היעילות והפשוטות ביותר להפחית את הסיכון לפציעות היא למנוע מהכלב לבצע קפיצות מגובה, כמו למשל זינוק מהספה לרצפה. צעד קטן כזה עוזר להוריד את העומס המצטבר מהמפרקים ומעמוד השדרה ושומר על איכות החיים שלו לאורך שנים.
האם הפקינז מתאים לגידול בדירה?
התשובה הקצרה היא: כן, ובצורה מושלמת. הפקינז הוא אחד הכלבים שנוצרו ממש לחיות בתוך בית, לצד אנשים, ללא צורך בשטח פתוח גדול. רמת האנרגיה הנמוכה שלו, הדרישות המינימליות לפעילות גופנית ואופיו השקט בפנים הבית הופכים אותו לבן לוויה אידיאלי לדירה, אפילו קטנה.
הוא מתאים במיוחד לאנשים בגיל מבוגר, לאנשים עם אורח חיים שקט יחסית, ולכל מי שרוצה כלב עם נוכחות גדולה אך ללא הדרישות הפיזיות של גזעים אקטיביים. לצד היתרונות, כדאי לזכור שהוא נובח, ולעתים הרבה. הפקינז ינבח על כל רחש חשוד, על כל אורח ועל כל מה שמפריע לשגרה שלו. בבנייני דירות שבהם יש שכנים קרובים, נושא הנביחות צריך להיות בחשבון.
הגידול של פקינז מתאים לבעלים בעלי ניסיון שמכירים כלבים ויודעים להציב גבולות בסבלנות ועקביות. זה לא כלב שמתאים לבעלים ראשון שמעולם לא גידל כלב, שכן העקשנות שלו וצרכי הטיפוח הגבוהים דורשים ידע וסבלנות. עם זאת, בעלים שמכיר את טבע הגזע ומוכן לתת לו מה שהוא צריך יזכה בבן לוויה נאמן, אוהב ומרתק.
מה חשוב לדעת לפני שמביאים גור פקינז הביתה?
ההחלטה להכניס פקינז לחייכם היא מחויבות ארוכת טווח, ולכן כדאי להגיע אליה מוכנים ככל האפשר עם הבנה עמוקה של צרכי הגזע. עוד לפני שהגור חוצה את מפתן הדלת, ישנן כמה הכנות מעשיות שיבטיחו לו נחיתה רכה ובטוחה בביתו החדש. בכל הנוגע לציוד, חשוב להבין שטיפוח הפרווה הוא חלק בלתי נפרד מהשגרה ולא מותרות, ולכן כדאי להצטייד מראש במברשות ייעודיות לפרווה ארוכה, מסרקי מתכת איכותיים ומוצרי ניקוי עדינים המותאמים במיוחד לאזור הפנים ולקפלי העור הרגישים.
לצד הטיפוח, יש להתאים את הסביבה הפיזית בבית למבנה הגוף הייחודי של הפקינז כדי לשמור על בריאות עמוד השדרה שלו. מומלץ מאוד להציב כבשי עלייה או מדרגות קטנות ליד הספה והמיטה כדי למנוע ממנו לבצע קפיצות גבוהות שעלולות להזיק לו. בנוסף, מכיוון שמדובר בכלב שרגיש מאוד לשינויי טמפרטורה, עליכם לוודא שיש לו פינה קרירה ומוצלת למנוחה, במיוחד בימי הקיץ החמים. גם בחירת הווטרינר היא שלב קריטי, ועדיף למצוא איש מקצוע שמכיר היטב את המאפיינים הפיזיולוגיים של גזעים פחוסי פנים וידע להעניק לכם ייעוץ רפואי מניעתי ומדויק.
בכל הנוגע למקור ממנו מגיע הגור, המפתח הוא בחירה אחראית ומושכלת. אם בחרתם לרכוש גור ממגדל, ודאו שמדובר במגדל רציני המבצע בדיקות בריאותיות מקיפות להורים ומאפשר לכם להתרשם מהגור בסביבתו הטבעית לצד אמו. מגדל אחראי לעולם לא יאיץ בכם לבצע רכישה מהירה וישמח לענות על כל שאלה בנוגע לעתידו של הכלב. לצד זאת, קיימת תמיד האפשרות המבורכת של אימוץ מעמותות או מארגוני הצלה המתמחים בגזע, מה שיכול להעניק בית חם לכלב שזקוק לכך ולתת לכם חבר נאמן לחיים.
איך מאכילים פקינז נכון?
הפקינז נוטה להשמנה, וזה חשוב לקחת בחשבון כשמחשבים את הארוחות. מזון איכותי המותאם לכלבים קטנים, עם רמת חלבון גבוהה ורמת פחמימות מאוזנת, הוא הבסיס לתזונה מאוזנת. שתי ארוחות ביום, בכמות מדודה בהתאם למשקל הכלב ולהמלצת הוטרינר, עדיפות על נשנוש פתוח לאורך כל היום.
יש לשים לב שהפקינז נוטה לשאוף אוויר בזמן האכילה עקב הפנים הפחוסות, מה שעלול לגרום לאי-נוחות במערכת העיכול. קערת אכילה שטוחה ורחבה, שמאפשרת לו לאכול בלי ללכת על הפנים, תסייע בהפחתת הבעיה. הימנעו ממתן פינוקים מופרזים, מכיוון שהקלוריות הנוספות מצטברות מהר בגזע שהפעילות הגופנית שלו מוגבלת.
סיכום: האם הפקינז הוא הכלב הנכון עבורכם?
הפקינז הוא כלב שמגיע עם אישיות שלמה וגדולה הרבה מעבר לגודלו הפיזי. הוא נאמן עד עצם נשמתו, מלא בכבוד עצמי, ויביא לבית שלכם שנים רבות של לוויה אמיתית ואוהבת. בה בעת, הוא כלב שדורש מבעליו השקעה כנה: השקעה בטיפוח הפרווה המפוארת שלו, השקעה בסבלנות לאילוף עקשן, והשקעה בבריאות ובמעקב הרפואי שגזעים עם מאפיינים ייחודיים כמו שלו מצריכים.
שלוש הנקודות הכי חשובות שכדאי לזכור: פקינז הוא לא כלב לבעלים ראשון שמצפה לציות מיידי. בטיפוח הוא אינו "מינימליסטי" בשום אופן, ובריאותו דורשת מעקב תקופתי, במיוחד בנוגע לנשימה, עיניים וגב. מי שמבין את הנקודות האלה ויודע לקבל את הפקינז כמו שהוא, יגלה שהוא קיבל הביתה לא רק כלב קטן ויפה, אלא בן לוויה עם נוכחות ועומק שקשה למצוא בגזעים אחרים.
אם הכלב שלכם אובחן עם אחת מהבעיות הבריאותיות האופייניות לגזע, כמו בעיות נשימה, גב או עיניים, הביקורים אצל הוטרינר יכולים להצטבר לסכומים משמעותיים. שווה לבדוק מראש השוואת ביטוח הכלבים ולוודא שאתם מוגנים מפני הוצאות בלתי צפויות.
