למה כלבים אוכלים קקי ואיך אפשר להפסיק את זה?

אם הכלב שלכם נתפס אוכל צואה, ואתם עומדים שם עם פרצוף של מי שלא מאמין שהדבר הזה קורה, דעו שאתם לא לבד. אכילת צואה, שהשם הרפואי שלה הוא קופרופגיה, היא אחד ההרגלים השכיחים ביותר בקרב כלבים, ואחד ה"מביכים" ביותר לבעלים. אבל מה שנראה לנו כמו סטייה חמורה, הוא לעיתים קרובות התנהגות שיש לה סיבה ברורה, ולפעמים אפילו עיגון אבולוציוני.

מה שחשוב להבין הוא שיש הבדל גדול בין כלב שאוכל צואה שלו לבין כלב שאוכל צואה של כלבים אחרים, ובין כלב שעשה זאת פעם אחת ובין כלב שעושה זאת בכל יום. ההבנה של הסיבה היא הבסיס לפתרון.

במאמר הזה תמצאו הסבר על כל הסיבות שמניעות כלבים להתנהגות הזו, מה הסיכונים הבריאותיים שבה, ואיך ניתן להפחית אותה בצורה אפקטיבית.

מה הסיבות שגורמות לכלבים לאכול צואה?

לפני שממהרים להאשים את הכלב, כדאי להבין שקופרופגיה אינה תמיד התנהגות בעייתית. בחלק מהמקרים היא טבעית לחלוטין, ובחלק אחר היא מסמנת בעיה שדורשת טיפול.

מדוע זו לפעמים התנהגות טבעית?

בטבע, כלבות מלקקות את הצואה של גוריהן בשבועות הראשונים לחייהם, כחלק מהטיפול בהם ושמירה על ניקיון הקן. גורים שעצמאיים חלקית לעיתים אוכלים צואה של בעלי חיים אחרים כחלק מחקירת הסביבה, ללא כוונת מזון. גורים רבים פשוט מפסיקים מעצמם עם ההתבגרות.

בנוסף לזה, צואה של שורות בקר, סוסים, ועופות מכילה חומרים מזינים ועיכולים שלא עוכלו לגמרי, וכלבים רבים, בייחוד כלבים מהצד הפרוע יותר, מגיבים לריחות אלה כאל מזון.

מתי זה מסמן בעיה?

כשכלב בוגר אוכל את הצואה שלו עצמו בצורה עקבית, זה דורש תשומת לב. הסיבות האפשריות:

• חוסר תזונתי: כלב שמזונו לא מספק לו ויטמינים ומינרלים מסוימים עלול לחפש אותם בצואה. מחסור בויטמין B, אנזימי עיכול, ומינרלים שונים ידוע כגורם לכך
• תת-ספיגה: מצב שבו המעיים לא סופגים נכון את המזון גורם לצואה שמכילה הרבה חומרים לא מעוכלים, שהכלב מריח ו"מבין" שיש בה מזון
• תולעים ושות' טפילים: עומס של טפילים פנימיים גורם לתחרות על חומרי מזון ועלול להניע את הכלב לאכול צואה כפיצוי
• השמנת יתר ותחושת רעב: כלב שמקבל מעט מדי מזון ביחס לצרכיו יחפש תוספות
• בעיות רפואיות ספציפיות כמו סוכרת, מחלת קושינג, ותת-פעילות בלוטת התריס יכולות לגרום לרעב מוגבר

מתי מדובר בסיבה התנהגותית?

לא כל קופרופגיה היא בעיה רפואית. ישנן כמה סיבות התנהגותיות שכיחות:

• חרדה ולחץ: כלבים שנמצאים בלחץ גבוה, למשל כלב שנשאר לבד הרבה שעות, עלולים לאכול צואה כסוג של הרגעה עצמית
• קשב ועניין: כלב שגילה שאכילת צואה מביאה תגובה נסערת מהבעלים למד שזה דרך לקבל תשומת לב, גם אם השלילית
• שיעמום: כלב שאינו מגורה מספיק ימצא לעצמו עיסוקים, ולא תמיד הנעימים
• חיקוי: גורים שחיים עם כלב מבוגר שמתנהג כך עלולים ללמוד ממנו

אילו סיכונים בריאותיים נובעים מאכילת צואה?

האמת היא שהסיכון הבריאותי הישיר מאכילת צואה שלו עצמו נמוך יחסית. הכלב כבר היה חשוף לחיידקים ולטפילים שבצואה שלו. אבל אכילת צואה של כלבים אחרים, או של בעלי חיים אחרים, היא סיפור שונה לגמרי.

הסיכונים כוללות:

• עברת טפילים: תולעות, ג'יארדיה, וקוקצידיה יכולים לעבור מכלב לכלב דרך צואה
• חיידקים כמו סלמונלה ופרבו: אם הצואה היא של כלב חולה, הכלב שלכם נחשף
• אכילת צואה שהגיעה ממקום שנרסס בחומרי הדברה: הרעלה חרק

בנוסף לסיכונים הישירים לכלב, יש גם את ההיבט שבעל הכלב לא אוהב להתעלם ממנו: לקבל נשיקה מכלב שאכל צואה לפני עשר דקות.

כלב שאוכל צואה של כלבים אחרים נמצא בסיכון גבוה יותר לחלות במחלת הפרוו, שמועברת בצואה ויכולה להיות קטלנית לגורים.

איך מאבחנים את הסיבה ומה לעשות תחילה?

הצעד הראשון הוא ביקור אצל הוטרינר. כן, גם בשביל זה. בדיקת צואה פשוטה תאתר תולעים וטפילים. בדיקת דם תסייע לשלול בעיות ספיגה, הורמונליות, או סכרת. לא נכון לקפוץ לפתרונות התנהגותיים לפני שמוציאים סיבה רפואית.

אם הבדיקות חזרו תקינות, אפשר לעבור לבחינת התזונה. מזון בדרגה גבוהה עם תכולת חלבון מהחי גבוהה, ועם אנזימי עיכול ופרוביוטיקה, משפר לעיתים את הסימפטום תוך שבועות בודדים. שינוי תזונה צריך להיעשות בהדרגה של 7 עד 10 ימים.

אילו שיטות עוזרות להפחית קופרופגיה?

לאחר שסיבה רפואית הוצאה מהתמונה, ניתן לנסות גישות שונות. אין פתרון אחד שעובד לכל הכלבים, אבל שילוב של כמה מהם בדרך כלל מניב תוצאות.

ניקיון מיידי

הפתרון הפשוט ביותר: אל תיתנו לצואה להיות זמינה. אם הכלב עושה את הצרכים בגינה, אסיפה מיידית של הצואה מונעת גישה אליה. כלב שלא יכול לאכול צואה שלא קיימת הוא כלב שלא מתרגל לכך. בשטח ציבורי, אחרי כלבים אחרים, זה קשה יותר, ולכן פיקוח ברצועה ושינוי מסלול חשובים.

תוספי מזון ספציפיים

יש תוספים שנמצאים בשוק שנועדו להפוך את הצואה ללא טעימה לכלב. הם מכילים לרוב חומצה פוספורית ותוספים שמשנים את טעם הצואה. חלק מהכלבים מגיבים טוב, חלק פחות. זה ניסוי שעולה קצת אבל לא מזיק לנסות.

אילוף פקודת "עזוב"

לימוד פקודת "עזוב" חזק הוא השקעה שמשתלמת לא רק לנושא הזה. כלב שיודע לשחרר חפץ על פקודה ניתן להפנות מצואה לפני שמגיע אליה. הפקודה נלמדת בשלבים עם תגמול גבוה ומחזורי חזרות רבים.

לא להגיב בתגובה נסערת

כלב שלמד שאכילת צואה מביאה תגובה נסערת מכם, מגביה קול, בהלה, ריצה, פשוט חיזק את ההתנהגות. ממש כמו ילד שמגלה שפעולה מסוימת מושכת תשומת לב, הכלב חוזר על מה שעבד. הגישה הנכונה היא לנסות להסיט תשומת לב שקט ולהפנות לפעילות אחרת.

הגברת גירוי ופעילות

אם קופרופגיה נובעת משיעמום, הפתרון הוא גירוי. טיולים ארוכים יותר, אימונים, משחקים. כלב שמגיע עייף מטיול ארוך אינו מחפש בעיות.

מתי לפנות לוטרינר או למומחה התנהגות?

אם ניסיתם מספר שיטות לאורך שבועות ואין שיפור, כדאי לחזור לוטרינר לבדיקה נוספת. קיימות בדיקות ספיגה מתקדמות שמאתרות בעיות שלא נמצאות בבדיקת דם שגרתית.

מומחה התנהגות כלבים יכול לעזור כאשר הקופרופגיה קשורה לחרדה כרונית, לדינמיקה של ריבוי כלבים בבית, או לדפוסים שהתבססו עמוק. הכוח של ייעוץ מקצועי הוא שלא מנסים בשביל בשביל בשביל ניחושים, בונים תוכנית ספציפית. במקביל, מומלץ לשקול ביטוח כלבים, שכן בעיות התנהגות עלולות לעיתים להיות קשורות גם למצבים רפואיים הדורשים אבחון ובדיקות וטרינריות שעשויות להיות כרוכות בעלויות משמעותיות.

טבלת סיבות ופתרונות לקופרופגיה

סיבה אפשרית	מה לבדוק	פתרון ראשוני
חוסר תזונתי	איכות המזון, רשימת רכיבים	שיפור איכות מזון, תוסף אנזימים
תת-ספיגה	בדיקת דם ספציפית	טיפול רפואי מתאים
טפילים	בדיקת צואה	טיפול נגד טפילים
שיעמום	שעות פעילות ביום	הגברת טיולים ומשחק
חרדת פרידה	התנהגות כשהכלב לבד	אילוף חרדת פרידה
תשומת לב	תגובה שלכם לאחר מעשה	להפסיק להגיב נסערים
הרגל מגיל גור	גיל תחילת ההתנהגות	אילוף "עזוב", ניקיון מיידי

סיכום: קקי זה לא הסוף של הסיפור

אכילת צואה היא אחת ההתנהגויות שכי אנחנו עם בעלי כלבים הכי קשה לנו לקבל, אבל היא גם אחת שיש לה בדרך כלל הסבר. מציאת הסיבה, שמתחילה תמיד אצל הוטרינר, היא החלק החשוב ביותר.

כלבים שמטופלים בסיבה הראשית, בין אם זו תזונה, טפילים, שיעמום, או חרדה, בדרך כלל מפחיתים את ההתנהגות משמעותית. לא תמיד אפשר להפסיק את זה לחלוטין, אבל להפחית לרמה שניתן לנהל, זה בהחלט אפשרי.

ביקורי וטרינר קבועים הם הדרך הטובה ביותר לאתר בעיות רפואיות מוקדם. שמירה על החיסונים שהכלב צריך וטיפול נגד טפילים קבוע הם חלק מהמניעה שלא כדאי לדלג עליה.