אחד המראות הכי שכיחים בכל פארק ובכל גינה הוא של כלב שמכופף את ראשו ולועס דשא בריכוז גמור, כאילו זה חלק טבעי לחלוטין מהיום שלו. אם אתם בעלי כלב, סביר להניח שראיתם את זה לא פעם, וכמו רבים אחרים, אולי שאלתם את עצמכם למה הוא עושה את זה ואם זה בריא בשבילו. ההתנהגות הזו נפוצה מאוד, ולמרות שהיא נראית מוזרה לעיתים, יש לה הסברים הגיוניים לחלוטין.
במאמר הזה נצלול לכל הסיבות האפשריות שכלבים אוכלים דשא, נבדוק מתי זה לגמרי טבעי ומתי זה עשוי להעיד על בעיה, ונענה על השאלה החשובה ביותר עבור כל בעל כלב מודאג. האם אכילת הדשא מסכנת את הכלב שלכם, ואם כן, מה אפשר לעשות בנידון.
למה כלבים אוכלים דשא? הסיבות העיקריות
אכילת דשא היא התנהגות שזכתה לשם רשמי בעולם הוטרינריה, "פיקה", שמתארת אכילה של חומרים שאינם מזון. למרות השם המאיים, מדובר בהתנהגות נורמלית לחלוטין אצל רוב הכלבים, ומחקרים מראים שכ-79% מהכלבים אוכלים צמחים מסוג כלשהו במהלך חייהם. הסיבות לכך מגוונות, וחשוב להכיר את כולן כדי להבין מה קורה אצל הכלב שלכם.
הסיבות המרכזיות לאכילת דשא:
- אינסטינקט אבולוציוני שעבר מהאבות הזאבים
- טעם ומרקם שכלבים פשוט נהנים מהם
- ניסיון להקל על אי נוחות בקיבה
- שעמום וחוסר גירוי מנטלי
- מחסור בסיבים תזונתיים
- חיפוש אחר ויטמינים ומינרלים מסוימים
האם זה אינסטינקט שעובר מהזאבים?
הסבר אבולוציוני אחד שמקבל תמיכה רבה הוא שכלבים יורשים את ההתנהגות הזו מאבותיהם הזאבים. במחקרים שנערכו על זאבים בטבע, נמצא ששרידי צמחים מופיעים בכמות לא מבוטלת בצואה שלהם, מה שמלמד שאכילת חומר צמחי היא חלק טבעי מהתזונה שלהם. כלבים, גם אם הם חיים בסלון מרופד עם קערה מלאה במזון יבש, עדיין נושאים בתוכם את האינסטינקטים הקדומים. הדשא בגינה הוא פשוט הזדמנות לבטא את הצד אוכל-הצמחים שבהם שבהם.
מעבר לכך, חשוב לזכור שכלבים הם אוכלי כל מטבעם, לא טורפים בלעדיים. מערכת העיכול שלהם בנויה לעבד גם בשר וגם חומר צמחי, ולכן אכילת דשא היא לא פעילות זרה לגוף שלהם.
האם הכלב פשוט אוהב את הטעם של הדשא?
הסבר פשוט אבל חשוב הוא שלכלבים פשוט נעים לאכול דשא. הטעם הטרי של דשא צעיר באביב, המרקם הקריר והעסיסי, והתחושה של ללעוס משהו ירוק וטרי, כל אלה יכולים להיות מספיקים בעצמם. אם שמתם לב שהכלב שלכם מעדיף לאכול דשא דווקא בבוקר אחרי טל, זה לא במקרה. הדשא הרטוב מקבל מרקם וטעם שונה לחלוטין שכלבים מוצאים אותו אטרקטיבי במיוחד.
בעלי כלבים רבים מדווחים שהכלב שלהם מעדיף סוגים מסוימים של דשא על פני אחרים, מה שמחזק את ההסבר שמדובר בעניין של טעם והעדפה אישית. ממש כפי שלכל כלב יש את החטיף האהוב עליו, יש כלבים שיש להם את הדשא האהוב בפארק.
למה כלב מנסה להקל על אי נוחות בבטן עם דשא?
אחת התיאוריות הוותיקות והמקובלות יותר היא שכלבים אוכלים דשא כדי להקל על אי נוחות במערכת העיכול. כשהכלב חש בחילה או יש לו תחושה לא נעימה בקיבה, הוא עשוי לאכול דשא במהירות וללעוס אותו פחות, מה שגורם לסיבים הקשים לגרות את דופן הקיבה ולעורר הקאה. אחרי שהוא מקיא, רוב הכלבים מרגישים הקלה מיידית.
עם זאת, מחקרים מודרניים יותר מערערים על התיאוריה הזו במידה מסוימת. בסקר שנערך בקרב בעלי כלבים, רק כ-25% דיווחו שהכלב שלהם מקיא אחרי אכילת דשא, ופחות מ-10% מהכלבים נראו חולים לפני האירוע. המסקנה היא שלמרות שכלבים מסוימים אכן משתמשים בדשא ככלי להקלה על בחילה, זו לא הסיבה העיקרית לרוב המקרים של אכילת דשא.
האם שעמום גורם לכלב לאכול דשא?
כלבים זקוקים לגירוי מנטלי ופיזי לאורך כל היום, וכאשר הם לא מקבלים מספיק מהם, הם עשויים למצוא דרכים יצירתיות להעסיק את עצמם. אכילת דשא היא אחת מהן. אם הכלב שלכם מבלה שעות ארוכות בגינה ללא משחק, פעילות או אינטראקציה, הוא יכול בקלות להפוך את אכילת הדשא לתחביב.
הסימן שמדובר בשעמום הוא שהכלב אוכל דשא בעיקר כשהוא לבד או ללא תעסוקה אחרת, ושההתנהגות פוחתת כשנותנים לו משחק, הליכה או אימון. שילוב של שעמום ומחסור בפעילות גופנית הוא מתכון בטוח להתנהגויות שונות שלא תמיד אנחנו אוהבים, ואכילת דשא היא רק אחת מהן.
האם הכלב חסר בסיבים תזונתיים?
הסבר נוסף שעולה לעיתים קרובות הוא שכלבים אוכלים דשא כדי להוסיף סיבים תזונתיים לתזונה שלהם. סיבים חשובים לתפקוד תקין של מערכת העיכול, והם עוזרים לוויסות יציאות, לתחושת שובע ולתחזוקה של פלורת מעיים בריאה. אם המזון של הכלב לא מספק מספיק סיבים, הוא עשוי לחפש אותם במקומות אחרים, והדשא הוא מקור זמין ונגיש.
אם אתם חושדים שזו הסיבה אצל הכלב שלכם, כדאי להתייעץ עם הוטרינר על שינוי המזון או הוספת סיבים בצורת ירקות מתאימים. כדי לקבל את התמונה המלאה של מה בטוח ומה אסור לכלבים לאכול, כדאי לקרוא את המדריך המקיף על מזונות בטוחים לכלבים.
האם אכילת דשא מסוכנת לכלבים?
זו השאלה שמטרידה את רוב בעלי הכלבים, והתשובה היא בדרך כלל מרגיעה. דשא עצמו אינו רעיל לכלבים, ואכילה מזדמנת של דשא ירוק ונקי לא תזיק לכלב הבריא הממוצע. עם זאת, יש מספר סכנות שכן צריך להכיר ולהיזהר מהן, והן לא קשורות לדשא עצמו אלא למה שעלול להיות עליו או בו.
הסכנות העיקריות באכילת דשא:
- חומרי הדברה ודשנים כימיים
- ביצי טפילים מצואה של חיות אחרות
- חסימת מעיים מצריכה מוגזמת
- צמחים רעילים שמתערבבים בדשא
- חתכים בלשון ובחניכיים מעשבים חדים
למה חומרי הדברה הם הסכנה הגדולה ביותר?
הסכנה הגדולה והאמיתית ביותר באכילת דשא היא חומרי הדברה ודשנים שריססו עליו. רבות מהגינות הציבוריות, פארקים ושטחים פתוחים עוברים ריסוס שגרתי בקוטלי עשבים, חרקים ומכרסמים, וכל אלה הם חומרים שיכולים להיות רעילים מאוד לכלבים. כלב שאוכל דשא טרי שרוסס לפני זמן קצר עלול לפתח הרעלה חמורה.
הסימנים להרעלת חומרי הדברה כוללים הקאות חוזרות, שלשולים, רעד, חולשה, ריור מוגבר ולפעמים גם פרכוסים. אם אתם רואים את הסימנים האלה אחרי טיול בפארק או בגינה, צריך לפנות לוטרינר באופן מיידי, כי טיפול מהיר יכול להציל חיים.
הדרך הטובה ביותר להגן על הכלב היא להיות מודעים לאזורים שעוברים ריסוס. רבים מהפארקים מציבים שלטים אחרי ריסוס, וכדאי להימנע מהם לפחות שבוע. בגינה הביתית שלכם, אם אתם בוחרים להשתמש בחומרי הדברה, השתמשו בכאלה שמסומנים כבטוחים לחיות מחמד.
האם הדשא יכול להיות מזוהם בטפילים?
הסכנה השנייה שכדאי להכיר היא טפילים. דשא בפארקים ובגינות ציבוריות עלול להיות מזוהם בביצי תולעים, פרוטוזואה וטפילים אחרים שמגיעים מצואה של כלבים, חתולים וחיות בר. כשהכלב לועס דשא במקומות האלה, הוא עלול לבלוע את הביצים הזעירות ולהידבק.
טפילים שכיחים שכלבים יכולים להידבק בהם כוללים תולעים שונות במעיים, וגם תולעת הפארק שעלולה להיות מסוכנת במיוחד. אם אתם רוצים להבין יותר על הסכנה הזו, כדאי לקרוא את המדריך המקיף על תולעת הפארק בכלבים, שמסביר איך הכלב יכול להידבק ואיך אפשר להגן עליו.
הדרך להתמודד עם הסכנה הזו היא טיפול מונע סדיר נגד תולעים, איסוף צואת הכלב באופן עקבי, ופיקוח על הכלב בזמן שהוא נמצא באזורים ציבוריים. הקפדה על שגרת מניעה מפחיתה משמעותית את הסיכון להידבקות.
מתי אכילת דשא עלולה לגרום לחסימת מעיים לכלבים?
חסימת מעיים מאכילת דשא היא סיכון נדיר אבל קיים, במיוחד אצל כלבים שאוכלים כמויות גדולות מאוד של דשא בלי ללעוס אותו כראוי. עשבים ארוכים ויבשים, או מסות גדולות של דשא טרי שנבלעות במהירות, יכולים להצטבר במעיים וליצור גוש שמקשה על מעבר המזון.
הסימנים לחסימת מעיים הם הקאות חוזרות שלא נפסקות, סירוב לאכול ולשתות, כאבי בטן וחוסר יציאות. אם אתם רואים את הסימנים האלה והם נמשכים יותר מיום, חשוב לפנות לוטרינר במהירות, כי חסימה דורשת לעיתים התערבות כירורגית.
האם יש צמחים רעילים שמתערבבים עם הדשא?
נקודה חשובה שלא תמיד שמים לב אליה היא שדשא בטבע לעיתים קרובות מתערבב עם צמחים אחרים, וחלקם עלולים להיות רעילים לכלבים. בפארקים ובאזורים פתוחים גדלים צמחי בר רבים, ואם הכלב לוכד אחד מהם בפיו בזמן שהוא אוכל דשא, הוא יכול להיחשף להרעלה.
צמחים נפוצים בישראל שמסוכנים לכלבים כוללים את החצב, פקעות שונות וצמחי בר עונתיים. גם פרחים מטופחים בגינות יכולים להיות רעילים, כמו ההרדוף, האזלאה ובצלי פרחים שונים. ההמלצה היא להכיר את הצמחים שגדלים באזור שאתם מטיילים בו ולהרחיק את הכלב מצמחים שאתם לא מזהים.
למה כלבים אוכלים דשא ומקיאים?
הקשר בין אכילת דשא להקאה הוא אחד הנושאים הכי מסקרנים בעולם הכלבים, ויש סביבו לא מעט מיתוסים. בואו נבהיר את הנושא הזה לעומק.
חשוב להבין שלא כל כלב שאוכל דשא יקיא, ובהחלט לא כל כלב שמקיא עשה זאת בגלל הדשא. כפי שצוין קודם, רק חלק קטן מהכלבים מקיאים אחרי אכילת דשא, ורובם הגדול ימשיכו את היום שלהם כרגיל אחרי הארוחה הירוקה.
האם הכלב אוכל דשא כדי להקיא בכוונה?
קיימת תיאוריה לפיה כלבים אוכלים דשא במכוון כדי לעורר הקאה כשהם מרגישים בחילה. ההיגיון מאחורי התיאוריה הוא שהסיבים הקשים של הדשא מגרים את דופן הקיבה ועוזרים להוציא משהו שלא מסתדר במערכת העיכול. הכלב, מתוך אינסטינקט, יודע שהוא יקבל הקלה אחרי ההקאה.
עם זאת, מחקרים מודרניים מטילים ספק בתיאוריה הזו. רוב הכלבים שאוכלים דשא לא נראים חולים לפני, ורק מיעוט מהם מקיאים אחר כך. נראה שהקשר בין אכילת דשא להקאה הוא יותר תוצאת לוואי מאשר מטרה מודעת.
למה דווקא הקאה אחרי אכילת דשא?
אם הכלב אוכל דשא במהירות וללא לעיסה מספקת, הסיבים הארוכים של הדשא יכולים לגרות את דופן הקיבה ולעורר רפלקס הקאה. במקרה הזה, ההקאה היא תוצאה של הגירוי הפיזי של הסיבים, לא של בחילה אמיתית. הכלב יוציא גוש של דשא, אולי קצת מזון מהארוחה האחרונה, ואז ימשיך כאילו דבר לא קרה.
לעומת זאת, אם הכלב אוכל דשא לאט וכולל לעיסה ראויה, הסיכוי שהוא יקיא נמוך יותר. הסיבים מתעכלים בצורה יחסית סבירה, והם פשוט עוברים דרך מערכת העיכול ויוצאים בצואה.
מתי הקאה אחרי דשא היא לא תקינה?
חשוב להבחין בין הקאה חד פעמית אחרי אכילת דשא לבין הקאות חוזרות ונשנות. אם הכלב מקיא פעם אחת ואז ממשיך כרגיל, אוכל ושותה, אין סיבה לדאגה. אבל אם ההקאות חוזרות על עצמן, או שהן מלוות בסימנים נוספים כמו עייפות, אובדן תיאבון או שלשול, זה כבר סימן שמשהו לא בסדר.
הקאות חוזרות יכולות להעיד על מגוון בעיות, מהרעלה ועד דלקת קיבה, מבעיות עיכול ועד מחלות מורכבות יותר. במקרים כאלה חשוב לפנות לוטרינר ולא להניח שזה רק בגלל הדשא.
איך להפחית את אכילת הדשא של הכלב?
אם אתם מרגישים שהכלב שלכם אוכל יותר מדי דשא, ואם זה מטריד אתכם או גורם לבעיות, יש דרכים להפחית את ההתנהגות הזו. המפתח הוא להבין קודם כל מה הסיבה, ואז לטפל בה ישירות.
אם הכלב אוכל דשא משעמום, התשובה היא להעשיר את החיים שלו. הקדישו זמן לשעות משחק יומיות, השקיעו במשחקי תעסוקה כמו פאזלים אינטראקטיביים שמכילים מזון, וצאו להליכות ארוכות יותר ומגוונות יותר. כלב עייף ומסופק מנטלית הרבה פחות יחפש דשא לעיסה.
אם החשד הוא שהכלב חסר בסיבים תזונתיים, התייעצו עם הוטרינר על המזון. ייתכן שכדאי לעבור למזון עם תכולת סיבים גבוהה יותר, או להוסיף לתזונה ירקות מתאימים כמו דלעת מבושלת, גזר או שעועית ירוקה, שמספקים סיבים בצורה בטוחה.
אם אתם רוצים פשוט למנוע מהכלב לאכול דשא בזמן הליכה, אימון פיקוד "עזוב" יכול להיות פתרון מצוין. הפיקוד הפשוט אבל היעיל הזה מאפשר לכם לעצור את ההתנהגות בכל פעם שהיא מתחילה, והכלב לומד שיש דברים יותר חשובים מהדשא, כמו פרס טעים או שבח מהבעלים.
מעבר לכך, שווה לשים לב לאיכות המזון של הכלב. מזון איכותי ומאוזן שמכיל את כל אבות המזון הנחוצים יכול להפחית באופן משמעותי את הצורך של הכלב לחפש מקורות מזון משלימים בחוץ.
מתי כדאי לפנות לוטרינר?
ברוב המקרים אכילת דשא היא תופעה שאתם יכולים להתעלם ממנה ולהמשיך הלאה בשגרה. אבל יש מצבים שבהם חשוב לא להזניח את הסימנים ולהתייעץ עם איש מקצוע. הנה המקרים העיקריים שמחייבים פנייה לוטרינר.
אם אכילת הדשא הופכת כפייתית, כלומר הכלב לא יכול להפסיק והוא אוכל כל דשא שהוא רואה, זה עשוי להעיד על בעיה בריאותית או התנהגותית שמצריכה בירור. כלב בריא יאכל דשא לפעמים, אבל לא ינסה לזלול את כל הפארק.
אם הכלב מקיא תכופות, גם אם זה רק אחרי אכילת דשא, וההקאות נמשכות יותר מיום או יומיים, חשוב לבדוק. הקאות חוזרות יכולות להעיד על דלקת קיבה, חסימה, הרעלה או בעיות עיכול אחרות.
אם יש סימנים נוספים כמו עייפות חריגה, אובדן תיאבון, שלשול, ירידה במשקל או שינוי בהתנהגות הרגילה של הכלב, זה הזמן לקבוע תור לוטרינר. הסימנים האלה לא קשורים בהכרח לאכילת הדשא, אבל הם בהחלט מצריכים בירור.
ולבסוף, אם אתם חושדים שהכלב אכל דשא שרוסס בחומרי הדברה, אל תחכו. צרו קשר עם הוטרינר באופן מיידי גם אם הכלב נראה בסדר, כי חלק מההרעלות מתפתחות תוך שעות והטיפול המוקדם הוא קריטי.
סיכום
אכילת דשא היא התנהגות נורמלית ושכיחה אצל רוב הכלבים, ובמרבית המקרים אין סיבה לדאגה. הסיבות לתופעה מגוונות, מאינסטינקט אבולוציוני שעובר מאבותיהם הזאבים, דרך טעם ומרקם שכלבים פשוט נהנים מהם, ועד שעמום, מחסור בסיבים או ניסיון להקל על אי נוחות בקיבה.
החדשות הטובות הן שדשא עצמו אינו רעיל, ואם הכלב שלכם אוכל דשא טרי ונקי לפעמים, אין סיבה אמיתית לדאוג. הסכנות העיקריות שכדאי להכיר הן חומרי הדברה שריססו על הדשא, טפילים שעלולים להיות עליו, וצמחים רעילים שמתערבבים בו. כל הסכנות האלה ניתנות למניעה עם מודעות בסיסית ופיקוח על הכלב בזמן הטיולים.
אם אתם מזהים שאכילת הדשא של הכלב הופכת כפייתית, מלווה בהקאות חוזרות, או שיש סימנים נוספים שמטרידים אתכם כמו עייפות, אובדן תיאבון או שינוי בהתנהגות, אל תחכו ופנו לוטרינר. אבחון מוקדם של בעיות בריאות יכול להבדיל בין טיפול קצר ופשוט לבין סיבוכים שיכלו להימנע.
טיפולים וטרינריים שגרתיים, בדיקות תקופתיות וטיפול מונע נגד טפילים יכולים להגיע לסכומים לא מבוטלים לאורך השנה, ולכן שווה לבדוק מראש את השוואת ביטוחי הכלבים ולראות איזה כיסוי הכי מתאים לכם ולכלב שלכם.
בסופו של דבר, הכלב שלכם אוכל דשא כי הוא כלב, וזה חלק מהיותו. עם המודעות הנכונה, הפיקוח המתאים והתשומת לב לסימנים שעשויים להעיד על בעיה, אתם יכולים לאפשר לו להמשיך ליהנות מהפעילות הזו בבטחה, ולהמשיך את החיים הבריאים והשמחים שלכם ביחד.
