אילו כלבים צריכים מחסום? כל מה שבעלי כלבים חייבים לדעת

אם יצאתם לאחרונה לטיול עם הכלב ומישהו שאל אתכם "למה אין לו מחסום?", או להיפך, שאלתם את עצמכם אם בכלל חייבים לשים לכלב שלכם מחסום פה, המאמר הזה ייתן לכם תשובה ברורה. בישראל יש חוק מסודר בנושא, הוא לא חל על כל הכלבים, אבל לא כולם יודעים בדיוק על מי הוא כן חל.

מחסום פה, שנקרא בשפה המשפטית זמם, הוא לא עונש ולא סימן לכלב רע. הוא כלי בטיחות שיש לו מקום ספציפי ומוגדר בחיי הכלב ובעליו. וכשהחוק מחייב אותו, אי ידיעה אינה פוטרת מקנס.

מה אומר החוק הישראלי על מחסום פה לכלב?

בשנת 2002 נחקק בישראל החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, ובשנת 2004 נוספו לו תקנות ספציפיות לגזעים מסוכנים. לפני כן, כל עיר הייתה עושה כרצונה, וחלק מהרשויות חייבו מחסום לכל כלב בכל יציאה לחוץ. כיום קיים הסדר אחיד ברמה הארצית.

ההסדר הנוהג קובע: אין חובה גורפת לשים מחסום לכל כלב. חובת המחסום חלה באופן מפורש רק על גזעים שהחוק מגדיר כ"כלבים מסוכנים". אם חוק עזר עירוני ישן ברשות מסוימת עדיין מנסח חובה גורפת, החוק הארצי גובר עליו, ולכן אין תוקף לחובה כזאת.

מתי חייבים מחסום לפי החוק?

שני מצבים מוגדרים בחוק שבהם כלב מסוכן חייב להיות עם מחסום פה:

• בכל יציאה לרשות הרבים: ברחוב, בפארק, בכניסה לבניין, בכל מקום שאינו שטח פרטי סגור.
• בתוך הבית, אם גרים בו ילדים עד גיל 16: גם בשטח הפרטי, נוכחות ילד מתחת לגיל 16 בסביבת הכלב מחייבת מחסום.

בנוסף, הכלב חייב להיות מוחזק ברצועה שאורכה לא עולה על שני מטר בלבד, לעומת חמישה מטר המותרים לכלבים רגילים. ורק אדם מעל גיל 18 מורשה לצאת איתו לרחוב.

אילו גזעים נחשבים כלבים מסוכנים בישראל?

תקנות החוק מגדירות רשימה ספציפית של גזעים שמוגדרים מסוכנים. הגדרה זאת היא גזעית ולא התנהגותית, כלומר היא לא מתייחסת לאופיו הספציפי של הכלב שלכם, אלא לגזע שממנו הוא מגיע. כלב עדין ולא תוקפני שמשתייך לאחד מהגזעים האלה חייב במחסום בדיוק כמו כלב אחר מאותו גזע שהוא אגרסיבי יותר.

שם הגזע	שם נוסף / כינוי	הערה
אמסטף	אמריקן סטאפורדשייר טרייר	אחד הנפוצים ביותר בישראל
פיטבול	אמריקן פיט בול טרייר	הגזע עם הכי הרבה תקריות תקריות
רוטוויילר	רוטוויילר	גזע שמירה גדול ונפוץ
דוגו ארגנטינו	דוגו	גזע ציד ארגנטיני
סטאפורדשייר בול טרייר	סטאף אנגלי	גרסה אנגלית לסטאפורדשייר
בול טרייר אנגלי	בול טרייר	מוכר בעיקר מהפרסומת
מסטיף	מסטיף אנגלי	כלב ענק ונדיר
טוסה אינו	מאסטיף יפני	נדיר מאוד בישראל

חשוב לציין שכלב המוגדר כ"תערובת" של אחד מהגזעים האלה נופל לעיתים גם הוא תחת ההגדרה, תלוי בשיקול הדעת של הרופא הוטרינר העירוני שבוחן את הכלב.

מה עוד החוק מחייב לגבי כלבים מסוכנים?

המחסום הוא רק אחד מתנאים שורה שמגיעים עם בעלות על גזע מסוכן בישראל. מי שמגדל אחד מהגזעים הרשומים מחויב בכל אלה:

רישיון ורישום

בדיוק כמו כל כלב בישראל, כלב מסוכן חייב ברישיון שנתי. אבל אצל גזעים מסוכנים התנאים לקבלת הרישיון מחמירים יותר, ולרופא הוטרינר העירוני יש שיקול דעת רחב יותר לסרב לו או להתנות אותו בדרישות נוספות.

עיקור וסירוס

כל כלב מסוכן מעל גיל שישה חודשים חייב לעבור עיקור או סירוס. זאת אחת הדרישות שמקשה יותר על בעלים שמנסים לרשום את הכלב ולקבל רישיון, ואחת הסיבות שחלק מהם בוחרים להימנע מרישום בכלל כדי לחמוק מהדרישה. הדבר כמובן חשוף לאכיפה.

גידור וסגירת החצר

אם הכלב שוהה בחצר פרטית, על הבעלים לסגור ולנעול את החצר כך שלא יוכל לצאת לבד. בנוסף, חובה להציב שלט "זהירות כלב מסוכן" בגודל של לפחות 5 על 5 סנטימטרים בכניסה לחצר.

בעלים מעל גיל 18 בלבד

רק אדם שמלאו לו 18 שנה רשאי להיות הבעלים הרשום של כלב מסוכן ולצאת איתו לרשות הרבים. אם הכלב שלכם כלב מסוכן, ילד מתחת לגיל 18 לא יכול להוציא אותו לטיול.

מתי מומלץ להשתמש במחסום גם ללא חובה חוקית?

מחסום פה שימושי הרבה מעבר לחובה החוקית. ישנם מצבים שבהם גם כלב עדין ואהוב שאינו שייך לאחד מהגזעים המסוכנים יכול להפיק תועלת ממחסום, ואף בעליו ייהנו משקט נפשי.

ביקורים אצל הוטרינר

כלבים רבים חרדים מביקורים וטרינריים. כאשר כלב חש כאב או פחד, אינסטינקט ההגנה שלו יכול לגרום לו לנסות לנשוך, גם אם מעולם לא עשה זאת. צוות המרפאה רגיל לכך ויודע להתמודד, אבל מחסום יכול לחסוך מתח לכולם ולאפשר בדיקה שקטה יותר.

מקומות הומי אדם ורועשים

שוקים, אירועים ציבוריים, מקומות עם הרבה כלבים קרובים זה לזה, כל אלה הם סביבות שיכולות לגרום לכלב ממושמע להגיב בצורה לא צפויה. אם הכלב שלכם אינו מורגל לסביבות כאלה, מחסום הוא כלי שמאפשר לכם ליהנות מהיציאה בלי לדאוג כל שנייה.

מניעת אכילת דברים מהקרקע

כלבים שהחלימו מניתוח, שסובלים מאלרגיות למזון, שמגיעים מטיפולים בתולעת הפארק, או שפשוט נוהגים לאסוף כל מה שהם מוצאים ברחוב, יכולים להירתם למחסום כאמצעי מניעה. זה לא פתרון ארוך טווח להתנהגות, אבל ככלי נקודתי לאוקיזיות מסוימות הוא יעיל.

תחבורה ציבורית

נסיעה עם כלב באוטובוס, רכבת או כל תחבורה ציבורית אחרת דורשת בדרך כלל גם מחסום וגם כלוב קטן, לפי הנחיות כל מפעיל. בדקו תמיד לפני הנסיעה מה מדיניות הקו הספציפי, כי ההנחיות משתנות.

כלב שעבר אירוע נשיכה

כלב שנשך אדם אחד, גם אם זה היה חד-פעמי ובגלל נסיבות חריגות, עלול להיות מסווג על ידי הרשות כ"כלב שנשך". ברשם הארצי מתנהל מעקב אחרי כלבים עם היסטוריה של נשיכות. בעלים שמכניסים קצת ריסון אחרי אירוע כזה מגינים לא רק על אחרים, אלא גם על עצמם מסיבוכים עתידיים.

אילו סוגים של מחסומים קיימים ואיזה הכי מתאים?

לא כל מחסום מתאים לכל מצב. ישנם שלושה סוגים עיקריים שחשוב להכיר לפני שרוצים לבחור:

מחסום סל: ההמלצה הרחבה ביותר

מחסום הסל עשוי מפלסטיק קשיח או מתכת ויוצר מרחב סביב הפה של הכלב. בזכות המבנה הזה, הכלב יכול לפתוח את הפה, לנשום בחופשיות, לשתות מים ואפילו לקבל חטיפים דרך פתחי הסל. זהו הסוג הבטוח והנוח ביותר לשימוש ממושך, ומרבית המאלפים והוטרינרים ממליצים עליו לכל שימוש מעבר לכמה דקות.

מחסום רצועה: לשימוש קצר בלבד

מחסום רצועה עשוי מניילון או עור ומהדק את הלסתות של הכלב. הוא קל, זול ונוח לאחסון, אבל הוא מגביל מאוד את יכולת הנשימה. כלב שחובש אותו לא יכול לפתוח את הפה כמעט, ולא יכול להתנשף בצורה תקינה. כשמדובר בחוץ, במזג אוויר חם, ולמשך יותר מכמה דקות, הסיכון למכת חום אמיתי. מחסום כזה מתאים רק לביקורים קצרים אצל הוטרינר או למצבים מאוד ספציפיים ומפוקחים.

מחסום רשת: פשרה קלה

מחסום רשת הוא מחסום בד קל ואוורירי, שנותן יחסית לכלב יותר חופש מאשר הרצועה אבל פחות מהסל. הוא מתאים לכלבים שלא מורגלים עדיין למחסום ונמצאים בתהליך הסתגלות, או לגזעים עם מבנה פנים שטוח שהסל הסטנדרטי לא יושב עליהם נכון.

איך מרגילים כלב למחסום בלי טראומה?

אחת הטעויות הנפוצות של בעלי כלבים היא להרכיב מחסום בכוח ולצפות שהכלב "יסתגל". כלב שנחשף בפתאומיות למחסום, מבלי שנבנתה לו היכרות הדרגתית עם החפץ, יפתח חרדה ממנו שיקשה מאוד על כל שימוש עתידי.

ההרגלה הנכונה עובדת בשלבים. בשלב הראשון, פשוט מניחים את המחסום על הרצפה ומאפשרים לכלב לסנן ולחקור אותו בעצמו, עם חיזוק חיובי כשהוא מתקרב אליו. בשלב השני, מניחים חטיף בתוך המחסום ומשאירים את הכלב להכניס את האף פנימה מרצונו.

רק לאחר שהוא עושה זאת בנוחות ובאופן חוזר, מתחילים להניח את המחסום על הפנים ולהדק בעדינות. חשוב לזכור שגם כלב רגוע ומחונך עלול להיקלע למצבים בלתי צפויים, ולכן לצד אילוף נכון והרגלה הדרגתית לציוד, בעלי כלבים רבים בוחרים לרכוש ביטוח כלבים המסייע בכיסוי הוצאות רפואיות במקרה של פציעה, מחלה או תאונה.ההרגלה הנכונה עובדת בשלבים.

בשלב הראשון, פשוט מניחים את המחסום על הרצפה ומאפשרים לכלב לסנן ולחקור אותו בעצמו, עם חיזוק חיובי כשהוא מתקרב אליו. בשלב השני, מניחים חטיף בתוך המחסום ומשאירים את הכלב להכניס את האף פנימה מרצונו. רק לאחר שהוא עושה זאת בנוחות ובאופן חוזר, מתחילים להניח את המחסום על הפנים ולהדק בעדינות.

כל שלב בהרגלה צריך ללוות בחיזוק חיובי. כלב שלומד שמחסום מוביל לחטיפים ולשבח יקבל אותו ברצון. כלב שלמד שמחסום מוביל לחוסר נוחות ואי הבנה יתנגד בכל פעם מחדש.

סיכום: מתי חובה ומתי מומלץ מחסום פה לכלבים?

מצב	חובה חוקית?	הסבר
גזע מסוכן ברחוב	כן, חובה	לפי חוק 2002 ותקנות 2004
גזע מסוכן בבית עם ילד מתחת לגיל 16	כן, חובה	גם בשטח פרטי
כלב רגיל ברחוב	לא	אין חובה חוקית ארצית
נסיעה בתחבורה ציבורית	תלוי במפעיל	מומלץ לבדוק לפני הנסיעה
ביקור אצל הוטרינר	לא	מומלץ אם הכלב חרד
מקומות הומי אדם	לא	מומלץ לכלבים שנלחצים בצבע
כלב שנשך בעבר	לא (אא"כ הורה וטרינר)	מומלץ מאוד כאמצעי זהירות
כלב שאוכל מהרצפה	לא	שימוש נקודתי כאמצעי מניעה

לסיכום

חובת המחסום בישראל חלה על שמונה גזעים ספציפיים שהחוק מגדיר כמסוכנים: אמסטף, פיטבול, רוטוויילר, דוגו ארגנטינו, סטאפורדשייר בול טרייר, בול טרייר אנגלי, מסטיף וטוסה אינו. אם הכלב שלכם שייך לאחד מהגזעים האלה, המחסום אינו עניין של בחירה אלא חובה חוקית שאי קיומה חשופה לקנסות.

מחסום פה אינו מוגבל לגזעים מסוכנים. לכלבים רבים ובעיקר לבעליהם, מחסום הוא כלי שמעניק ביטחון במצבים שיכולים להיות מלחיצים, כמו ביקורים וטרינריים, תחבורה ציבורית, או ריכוזי אדם. ההרגלה הנכונה והבחירה בסוג המתאים הם ההבדל בין מחסום שכלב מקבל בשמחה לבין אחד שנאבקים בו בכל יציאה.